פסק-דין בתיק ב"ל 3419-08

1.    ביום 23.12.07 דחה פקיד התביעות של הנתבע את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה נטענת מיום 5.2.07.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.    התשתית העובדתית המוסכמת הינה כדלקמן:

התובע עובד כמורה עצמאי לנהיגה משך 35 שנה. ביום 5.2.07 בשעה 17:45, או במועד סמוך לכך, סיים התובע את שיעור הנהיגה האחרון שהיה לו באותו יום, הוריד את התלמידה האחרונה בביתה שבשכונת תל השומר ברמת גן והמשיך ישירות לביתו שברח' רש"י ברמת גן. לאחר כ- 20 דקות של נסיעה הגיע לביתו והחנה את רכבו בחנייה הפרטית בחצר הבניין שבו הוא מתגורר. באותה עת ירד בחוץ גשם.

התובע פתח את דלת הרכב וכאשר הניח את רגלו הימנית על הכביש, רגלו החליקה והתעקמה והוא נפל עם כל כובד משקלו על הרצפה. התובע שכב שרוע על הרצפה ולא היה מסוגל לקום. רק לאחר מספר דקות הצליח להתרומם תוך שהוא נשען על שתי מכוניות סמוכות. לביתו הצליח להגיע כשהוא מדדה על רגלו השמאלית (זו שלא נפגעה).

3.    על בסיס התשתית העובדתית הנ"ל וביום 14.9.09 ניתנה החלטה בדבר מינוי מומחה אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות:

א.    מהי הפגימה הרפואית המדוייקת ממנה סובל התובע?

ב.    האם קיים לדעת היועץ הרפואי קשר סיבתי בין הארוע הנ"ל לבין המחלה במועד שבאה?

ג.     האם ניתן לומר שהארוע הנ"ל החיש את בואה של המחלה, כך שאלמלא הארוע הנ"ל יתכן שבואה של המחלה היה נדחה למועד מאוחר יותר כלשהו או שכלל לא היתה מופיעה?

ד.    האם השפעת הארוע על הופעת המחלה בעת שהופיעה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

4.    המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 9.10.09 ובה כתב כדלקמן:

"עיינתי מס' פעמים בתיקו הרפואי של התובע. לא נמצא בתיק הרפואי כל תיעוד המתייחס לחבלה כלשהי בקרסולו הימני של התובע ביום 5.2.07 או בסמוך לאחר מועד זה.

הרישומים הבודדים המתייחסים לעניין קרסול ימין הם מיום 6.9.06 אז התלונן התובע לראשונה על כאבים בקרסול כף רגל ימין ובבדיקתו במועד זה נמצאה נפיחות קלה בלבד.

רישום נוסף לעניין קרסול ימין הוא מיום 14.9.06. ברישום זה תועדו שוב תלונותיו של התובע. הרופא הבודק איבחן נפיחות קלה ובצילומי הרנטגן נראה "דורבן" בעקב הרגל.

מעבר לרישומים אלה לא נמצא כאמור בתיקו הרפואי כל תיעוד אחר."

5.    ביום 12.3.10 ניתנה החלטה המופנית למומחה, לפיה -המומחה התייחס בחוות דעתו אך ורק לנושא הפגיעה בקרסולו של התובע. זאת על אף שמההחלטה מיום 14.9.09 עולה כי אין מדובר בהכרח בפגיעה אך ורק בקרסול. משכך, התבקש המומחה לשוב ולהשיב לשאלות שנשאל תוך זיהוי כל הפגימות ברגלו הימנית של התובע ולעמוד על הקשר שבינהן לבין האירוע התאונתי.

6.    ביום 11.4.10 השיב המומחה הרפואי לפניית בית-הדין, לאמור:

"א.        מעיון חוזר בתיקו הרפואי של התובע נראה כי הפעם נוסף חומר רפואי ממרפאתו של האורטופד ד"ר ג'קי ברוך. הרישום היחיד המתייחס לתקופה שלאחר האירוע החבלתי מיום 5.2.07 הוא רישום שנעשה למחרת היום (6.2.07) בעת שהתובע פנה לבדיקתו של ד"ר ברוך. ברישום זה נראה כי תלונותיו של התובע היו כאב בשוק רגל ימין ובבדיקת הרופא נמצאה רגישות באספקט מדיאלי של הירך עם הקרנה לשוק.

מסקנתו הרפואית של הרופא הבודק - הייתה כי מקור הכאב הוא כאב מוקרן, ככל הנראה מהגב התחתון. התובע קיבל זריקה של Diprospan (תרופה אנטי דלקתית) ותעודת אי-כושר ראשונה לנפגע בעבודה למשך 23 יום. האבחנה שנרשמה הן בביקור מיום 6.2.07 והן בתעודת האי-כושר שניתנה ביום 18.2.07 היא " Sciatica " (דלקת של העצב הסקיאטי שמקורו בגב תחתון והמשכו לירך הרגל עד גובה אצבעות כף הרגל).